זרקו עוגן
- Vadim Ananich
- 9 ביוני
- זמן קריאה 1 דקות
בחיפה, מול הנמל, בין עץ דקל אחד לצללים של עבר שלא נעלם, שוכן “העוגן” – פאב שנולד ב־1942, ונראה כאילו מעולם לא זז מהמקום.
קירות האבן סופגים עשן סיגריות, וצליל כוס בירה מתנגש בזכוכית כמו לב פועם של עיר עייפה. כל מי שנכנס – מלח, סטודנט, או משורר אבוד – משאיר מאחור את הרוח החיפאית המלוחה ונכנס לשקט אחר, רווי הדים של אנגליה, ניחוחות כבדים של בשר ובירה כהה.
זה לא מקום של רעש, אלא של זיכרון. מקום שבו הזמן לא עובר – הוא מתיישב לידך, מזמין עוד סיבוב, ומספר סיפור שלא סופר עד הסוף.
Comments